האוויר שממלא את בתינו לא יכול להיות יבש. הלחות באוויר נוצרת על ידי מספר גורמים.

לדוגמא עציץ באגרטל יכול לפלוט 10 גרם מים בשעה לתוך חלל החדר. בן אדם, במצב מנוחה, תורם כ-40 גרם מים ללחות האוויר, ובן אדם עסוק במשק בית- כ-90 גרם לשעה. מכונת כביסה פולטת כ-300 גרם לשעה, בישולים וניקיונות מוסיפים ליטר מים בשעה, מקלחת ואמבטיה עד 3 ליטר מים בשעה אחת!

ככל שהלחות גבוהה יותר והטמפרטורה נמוכה יותר, כך כושר האוויר לספוג מים מוגבל יותר. כאשר תופעה זאת מתרחשת באטמוספרה, יורד גשם. בתנאי חדר מחומם עד 22 מעלות עם לחות אוויר 50% נמצא חפץ מקורר עד 11 מעלות- “יורד טל”. נכונות תיאוריה זאת יוכיח ניסוי מדעי- הוצאת פחית קולה מהמקרר. אם נשאיר את הפחית הרטובה מספיק זמן בחוץ, נהיה עדים להתרחשות נוספת- התנחלות והתרבות עובש עליה.
זה בדיוק מה שקורה לחלונות האלומיניום שלנו בחורף. העובש, אחרי שנאחז בשטח המסגרת של החלון, ממשיך להתפשט ולחדור לכל החריצים וגומיות החלון והלאה אל הקיר. ומי לא יודע כמה קשה להשמיד אותו?
בימים של גשם ורוח, הטמפרטורה של השטח החיצוני של החלון יורדת אף נמוך מטמפרטורת האוויר. כיון שכושר הולכת החום של אלומיניום היא מן הגבוהות אפילו בין המתכות, פרופיל החלון העשוי ממנו לא רק “מבריח” את חום ההסקה החוצה, אלא גורם להזעת חלון עם העובש שחודר פנימה.

בחלון PVC כושר הבידוד גבוה פי 1210 מאשר בחלון אלומיניום, ולכן הרטיבות תישאר בחוץ, יחד עם העובש המסוכן.